השתק פלוגתא
השתק פלוגתא הינו חלק מדוקטרינה המכונה "מעשה בית-דין" (Res judicata) המבוססת על עיקרון סופיות הדיון.
השתק פלוגתא הוא למעשה מצב בו בית המשפט הכריע בנושא מסוים כחלק מהדיון בין הצדדים גם אם הנושא לא היה עלית התביעה. או אז, כל אחד מבעלי הדין יהיה מנוע מלעורר נושא זה פעם נוספת.
על מנת לקבוע האם יש השתק פלוגתא, יש לבחון ארבעה התנאים:
- הנושא הנדון הוא אותו נושא מבחינה משפטית ועובדתית
- הנושא נדון כבר בהליך הראשון על ידי הצדדים
- בית המשפט הכריע בנידון, במפורש או במשתמע
- ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק-הדין הראשון
הדעות חלוקות ביחס לשאלה האם השתק פלוגתא חל במקרה שניתן פסק דין ללא שבית המשפט דן בנושא. למשל בפס"ד ע"א 1545/08 אברהם מוסקונה ואח' נ' סולל בונה בע"מ נקבע כי כאשר הצדדים הגיעו להסכם והוא קיבל תוקף של פסק דין, קשה יותר לקבוע שיש השתק פלוגתא שכן לא התקיים דיון לגופו של עניין. אולם, הדבר אפשרי.
דוגמא נוספת הוא פס"ד ע"א 202/70 יעקב אליהו נ' יעקב יחזקאלי בו נפסק ע"י השופטים עציוני ואגרנט כי במקרה שבו ניתן פסק דין ללא שבית המשפט דן בנושא, כמו למשל פסק דין שניתן בהעדר הגנה, השתק הפלוגתא לא חל. קביעה זו לימים נקראה "הלכת אליהו". בפס"ד ע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין, דעת הרוב של השופטים נאור ורובינשטיין הייתה ביטולו של "הלכת אליהו" שמבחינתם כלל לא הייתה הלכה מחייבת ואם כן, אז כזאת שיש לשנותה. אולם, דעת המיעוט של השופט מלצר חלק על דעתם וקבע שיש לדבוק עם הלכת אליהו.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה במשפט אזרחי